ריקודי בטן היא צורת ריקוד המבוצעת לצלילי מוזיקה ולעיתים קרובות המהלכים מבוצעים בתנוחת כריעה נמוכה.

תנועות ריקודי בטן נקראות גם רקס שרקי. רקס שרקי זה בערבית "ריקוד המזרח". פלג הגוף העליון של רקדנית הבטן בדרך כלל זקוף וייתכן שראשה מורכן או שהיא מביטה מטה אל רגליה. הירכיים נעות בתנועות מעגליות, בעוד פלג הגוף העליון נשאר נייח.

ריקודי בטן היא צורת ריקוד שמבוצעת לרוב על ידי נשים. זה מבוצע על ידי הזזת הירכיים והבטן כדי ליצור אשליה של נחש או חיה עם גוף ארוך ומעוקל.

המהלכים הנפוצים ביותר בריקודי בטן הם שימי ועיגולי ירכיים. שימי הם תנועות נוזליות ומעגליות המערבות את כל פלג הגוף העליון, ואילו עיגולי הירך הם תנועות גדולות וסוחפות המערבות את הירכיים ופלג הגוף התחתון.

תפיסה מוטעית נפוצה לגבי ריקודי בטן היא שניתן לבצע אותו רק בחצאית או בשמלה. במציאות, רקדנים רבים לובשים מכנסיים או חותלות לנוחות וקלות תנועה.

ריקודי בטן היא סוג של אמנות מיצג שמקורה במצרים ובלבנט. זה מלווה באופן מסורתי בתוף וזמר אחד או יותר.

האזכור המוקדם ביותר של המילה "בטן" באנגלית המתייחסת לכל סוג של ריקוד היה בשנת 1796, בהתייחס לסגנון של ריקוד צעדים אירי. דירה דיסקרטית בהרצליה

רקדנית בטן היא מי שמבצעת את אמנות ריקודי הבטן. המונח יכול להתייחס גם למישהו שפשוט רוקד להנאתו, ללא הכשרה או מומחיות מיוחדת.

תנועות ריקודי בטן הן סוג של ריקוד שמקורו במזרח התיכון. הרקדנים משתמשים בבטן, ירכיים ושרירי הבטן כדי ליצור תנועות קצביות.

הדרך הטובה ביותר ללמוד מהלכי ריקודי בטן היא באמצעות סדנאות או שיעורים. יש אנשים שגם מוצאים שזה מועיל לצפות בסרטונים ולקרוא מאמרים בנושא.

אמנות ריקודי הבטן קיימת כבר מאות שנים ולא מפתיע לגלות שהיא פיתחה סט מהלכים משלה.

במאמר זה, נדון בכמה ממהלכי ריקודי בטן הפופולריים והנפוצים ביותר, עם דוגמאות לביצועם.

ריקודי בטן הם צורת ריקוד שמבוצעת בדרך כלל על ידי נשים. לעתים קרובות הוא נתפס כביטוי של חושניות והעצמה נשית.

ניתן לחלק את הריקוד לשני סגנונות: רקס שרקי ורקס בלדי. הראשון, שפירושו "ריקוד מזרחי", פופולרי יותר באזורים עירוניים, ואילו השני, שפירושו "ריקוד קאנטרי", פופולרי יותר באזורים כפריים.